<h1>המנהיג דיני תפילה</h1>
<h2>דף קלו:</h2>
בחולין פ' ראשית הגז אמ' רב אשי האידנא נהוג עלמא כתלתא סאבי כר' יהודה בן בתירא בדברי תורה, דאמ' בעלי קריין מותרי' בדיברי תורה דלא ניתנה תורה למלאכי השרת, דדברי תורה אין מקבלין טומאה כאש, שנ' הלא כה דברי כאש נאם יי', מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אין מקבלין טומאה. ואמרי' בברכו' פ' מי שמתו, [כ"ב ע"א] בטלוה לטבילותא כר' יהודה בן בתירא, פי' לתקנת עזרא שתיקן טבילה לבעלי קריין (בדבר) [לדברי] תורה, והיא אחת מעשר תקנותיו דחשיב להו בסוף פ' מרובה [ב"ק פ"ב ע"א], ואמרי ל(י)ה בטלוה לנטילותא כרב חסדא דלייט אמאן דמהדר אמייא בעידן צלותא, מ"מ אמרי' בפ' היה קורא הני (מילא) מילי דרב חסדא לייט לקרית שמע דזמניה קביע ליה, אינמי שהוא תלמוד תורה, אבל לתפי' בעי אהדורי, ועד כמה עד פרסא, וה"מ לפניו לפני השיירא ההולכת לפניו בדרך, אבל לאחוריו אפי' מיל אינו חוזר, ולטבילותא דבטלוה ה"מ לדברי תורה אבל לתפי' צריך רחיצה בט' קבין, אע"פ שאין להם מים אין מתפללין עד שירחצו, כך כתב רבי' היי ז"ל. ויראה לי מדחזינן דרב חסדא דלייט אמאן דמהדר אמייא לק"ש אבל [לא לתפלה דלא בטליה לנטילותא לטבילותא נמי דבטלוה הני מילי לדברי תורה, אבל] לתפי' (ד)לא בטלוה וצריך רחיצה בט' קבין, ועוד דאמרי' בברכות שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה, וכל המחמיר בה מאריכי' לו ימיו ושנותי', ועוד דפסיק רבא הלכתא בריא המשמש וחולה המשמש מ' סאה, ובריא לאונסו ט' קבין, וחולה לאונסו פטור מכלום. וא"כ איכא ג' מדות אלו בהאי מילתא וצ"ע. ובהלכות רב אלפס ליתא להא. אב"ן.
ובתשו' הגאוני' מצאתי וכן בהר"מ במז"ל בספר אהבה בפ' ד' בהלכו' תפי', מנהג פשוט בשנער ובספ' שאין בעלי קריין מתפללי' עד שירחץ כל בשרו במים שנ' הכון לקראת אלהיך ישראל, בד"א בבריא או חולה שבעל אבל חולה (שבעל וראה) [שראה] קרי לאונסו פטור מן הרחיצה, ואין בזה מנהג וצ"ע למה תלה הדבר במנהג, ובעל קרי צריך לרחוץ כל גופו, וצריך חפיפה דכתי' ביה ורחץ במי' את כל בשרו, אבל משמש מיטתו דכתי' ביה ורחצו במים דיי לו לרחוץ ולשפשף מאבנטו ולמטה. ותשובה אחרת בזמן הבית היו טובלין בעלי קריין שלא להכנס במקדש בטומאה, ועכשיו שכולנו טמאי' בטומאת מת חמורה שאין שום טבילה מועלת לה בלא הזאת מי חטאת שלישית (ורביעי') [ושביעית] אין דין לבעלי קריין ומשמש אלא רחיצה בלבד. והטובל לכבוד שבת וי"ט לא יברך על הטבילה, שאין הטבילה מן התורה אלא לנידה ויולדת, אנשי מזרח אין טובלין לא מקרי ולא מתשמיש המטה, ואנשי מערב אפי' ביום הכיפורי' [טובלי' כדרכן דתנן הרואה קרי ביום הכפורים] טובל כדרכו, ואם מבערב ישפשף. כן מצא'.
